הורות
הורות כנתיב להתפתחות אישית.
הורות היא תחנה נוספת בדרך לגילוי ולדיוק הזהות האישית, תחנה שעוזרת לנו יחד עם הילדים לחפש ולגלות את העולם. בתחילתה של ההורות אנחנו מבינים, כי אנחנו כבר לא אדונים לעצמנו, תובנה מאתגרת זו מביאה אותנו לשנות את בחירותנו ואת סדרי העדיפות בחיינו, שכן יהיה עלינו להתחשב בטובת הילדים בכל החלטה שנעשה.
מדוע בחרנו בהורות?
הורות היא התמודדות יום יומית, דרך שאין ממנה חזור, החלטה שלא ניתן להשיב ואחריות כה גדולה, שמעלה לא פעם שאלות הנוגעות להתמודדות עם התפקיד המחייב: האם היינו מודעים לבחירה שלנו? מה היה המניע הפנימי לבחירה בהורות? ולמה בחרנו בדרך? הורים שמפויסים עם בחירתם בהורות מתמודדים טוב יותר עם האתגרים, כי הם חופשיים יותר לפעול במודעות. תחושת החרטה נמוכה יותר בקרבם, שכן התועלת מבחינתם עולה על העלות.
מיהו הורה טוב?
הרבה לפני שהפכנו להורים, גיבשנו אמונות, תפישות, דעות והנחיות לגבי היחסים במשפחה וכיצד הורות צריכה להיראות. לפעמים התפישות הללו גובשו דווקא ממה שלא היינו רוצים שיקרה בבית שלנו, לדוגמה: "אני לא אהיה אלים כלפי ילדיי", "אני לא אמנע מילדיי פינוקים" וכן הלאה. לפעמים התפישות הללו גובשו דווקא מניסיון חיובי בעבר: "אני אצא עם ילדיי לטייל בגיל צעיר, ואשקיע בלימודיהם", החוקיות הזאת לא פעם מרחיקה את ההורה מתוך נתיב התפתחות עצמאי, שאותו הוא מתווה ובו הוא בוחר.
לא פעם כל שצריך הוא לשאול – "איזה הורה אני הייתי רוצה להיות לילדיי"? כשמיקוד עובר פנימה, מארג שלם של ציפיות, דרישות ולחצים נעלם, ואנחנו בונים את האמת מתוך עצמנו, והופכים להיות הורים מודעים יותר, שלא בהכרח מתאמצים כדי לגדל את "הילד המושלם", אלא את הילד, כפי שהוא נועד להיות. גידול ילדים מתוך ביטחון פנימי תורם לערך העצמי שלנו ולשיפור הדרגתי.
האם הילד שלי מצפה שאהיה ההורה המושלם?
אנחנו סוברים, לא פעם, שהילדים מצפים מאיתנו שנהיה הורים מושלמים, שנגיד את המילה הנכונה בזמן הנכון, ו"שנקרא" אותם, שנעשה את המעשה הנכון, שנחליט את ההחלטה הנכונה, שלא נטעה. די לקרוא שורות אלו כדי להבין שציפיות כה גבוהות מוסיפות מתח גבוה, שמחלחל אל תוך מערכת היחסים עם הילדים ופוגם בה. הילדים שלנו רוצים שנהיה עמוד השדרה שלהם, די להם בכך. הורות מתוך קשב מקטינה את השחיקה שמתגלה בדרך כלל בעשור החמישי והשישי לחיים.
להיות הורה מטיב למרות העבר המכאיב.
הורים שחיו בסביבות מטיבות ובאווירה שמחה, ירצו לשחזר את התנאים הללו כדי להטיב עם ילדיהם, אך הורים שחיו בבית רווי שליטה, באוויר ביקורתית, שחוו יחס אדיש או אף פוגעני נדרשים לתעצומות נפש כדי לקטוע את החוט המקשר וליצור בביתם אווירה נעימה ומקדמת. לא פעם הורים אלו "ייפלו" לאותן התנהגויות רעות שפגעו בהן, הם עלולים לבקר, לצעוק, להתפרץ, לנתק מגע ולהפחיד, אבל כל עוד הם מודעים למטרתם ומחויבים אליה ברמה העמוקה ביותר – הם יכולים לנסות להשתפר שוב ולייצר שינוי אמיתי.
כיצד אפשר לחולל שינוי בהורות?
כשנהיה מוכנים להתבונן על עברנו באומץ ולבחון את סיפור חיינו מתוך היגיון, נצעד את הצעד הראשון בשביל חדש – שביל ההורות האותנטית. חשוב לזכור, שבאופן טבעי, אנחנו עשויים לשחזר את העבר שלנו, אבל אם נתמיד בנתיב השינוי נוכל להפוך להורים המטיבים והמסורים, שאנחנו שואפים להיות. זו דרך, זה תהליך. גם אם נראה שאין שום סיכוי לשינוי.
מחקרים שהתמקדו בדיוק באותם הורים שהצליחו לשבור את המעגל השלישי מצאו כי, כאשר ההורים הבינו את ההיגיון מאחורי הסיפור שהם, כלומר – מדוע הדברים התרחשו, הם גם הצליחו להשתחרר מלפיתת העבר ולא שיחזרו את הדפוסים שחוו בילדות. יש להדגיש שהסיפור ההגיוני הוא סיפור אמיתי וממשי ולא המצאת הדמיון, הרעיון מאחורי הסיפור הוא להגיע להבנה, שדבר מה הוביל לדבר אחר, שיש סיבה לכל דבר, העובדות קיימות בסיפור, אך האדם לומד לגלות חמלה להוריו, כי הוא מכיר את מניעיהם.
האתגר בהורות הוא לשמור על החופש האישי, על החופש לבחור מי אנחנו כהורים באמת ולאן אנחנו שואפים.
מתי נרגיש הורים שלמים?
הצעד הראשון בדרך להורות שלמה מתחילה ביכולת להתמודד עם הרגשות השליליים ועם חוויות העבר. חשוב לחוות כל רגש שיעלה כלפי עצמנו, גם אם יש בו שיפוט, גם אם יש בו דיבור שלילי, הכלת התחושות הללו חיונית להתפתחותנו, וכשהרגשות מונחים על השולחן וגלויים- הם כבר לא מעוררים בנו פחד ורתיעה, כי הורים שלמים, הם הורים שמרגישים, שמתמודדים עם הכאב, עם הפחד, עם תחושת הכישלון ועם הריחוק. הם נעים בין הצלחה לכישלון, הם לומדים מטעויות והם לומדים לא פעם "לגדל את עצמם".
הורות הוא התפקיד הקשה והמשמעותי בחיינו, אין שום סיבה שלא נהנה מהדרך.
הורות היא הזדמנות מאתגרת לדייק הרבה יותר את מה שחשוב לנו ולשים בצד את מה שפחות. חשוב לומר שהילדים סופגים הכול בין אם הם יודעים לתמלל את המידע ובין אם לא. ברור שלא הכול תמיד קל, זורם ושמח. בחיים, לא רק בהורות. גם חופש הוא לא תמיד עניין קל - הוא פנימי, הוא מנטלי וצריך לעמוד מאחוריו.
מילה אחרונה להורים שאנחנו.
כהורים בגילי 50-40 אנחנו לא רק מבוגרים שמגדלים ילדים, אלא אנשים שנמצאים לפני רוב השיאים של חייהם. הורות היא נתיב התפתחות תמידי, שבו אנחנו אלו שמשמים מורי דרך לילדנו, האור באפלה עבורם. ילדנו נותנים בנו אמון מלא, ואנחנו מחויבים לספק להם את התנאים המיטביים כדי להבטיח את צמיחתם ואת שגשוגם. התמדה בדרך זו היא הבסיס למשפחות איתנות וקרובות.
שאלון SOS לרגעי משבר בזוגיות:
הצעד הראשון להתפתחות כהורה הוא בהתמודדות עם טראומות העבר, כל עוד אירועי העבר
משפיעים עלינו, ברגעי המשבר, אנחנו ניפול אליהם, ודווקא כשציפינו מעצמנו להתעלות
נמצא את עצמנו מתנהגים בדרכים שעוררו בנו סלידה, כעס, פחד ובהלה כילדים. אין מנוס
מלומר, שהדרך היחידה להפוך להיות ההורה המטיב, שאנחנו שואפים להיות הוא
בהתמודדות עם העבר. חשוב להדגיש בהקשר זה, שאם טראומת העבר הודחקה במלואה,
ואין לה כל השפעה בהווה, אין טעם לנבור בה, אך כאשר הטראומה משפיעה על מערכות
היחסים בחיינו ובפרט על מערכות היחסים עם עצמנו ועם ילדנו, אין מנוס מלהתמודד עמה.
לפנייך שאלון העוסק בהורות, מטרת השאלון היא לסייע לך לגלות מי את רוצה להיות כהורה? מה השאיפות שלך? מה האמונות שלך? ומה הדרך הנכונה בעינייך?
